פרק 4: היבטים אתיים, השלכות מעשיות ומדיניות יישום מוסדית
אינטגרציית מודלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת במערכי הערכה אותנטית מציגה תמורה פרדיגמטית, אך חושפת מתחים מתודולוגיים ופדגוגיים מהותיים. מחד גיסא, ממצאי מחקרים מדגישים כי סוכנים מבוססי מודלי שפה, כמו GPT-eComplex Assistant, משקפים באופן עקבי את שיפוטם של מעריכים אנושיים בבדיקת תיקי עבודות ומאפשרים שקיפות ומעקב אחר פיתוח חשיבה מורכבת (GenAI-supported portfolio assessment for complex thinking: a GPT-based innovation in business education, 2026). עם זאת, כפי שמודגש באותו מחקר, הטמעה זו עדיין דורשת כיול פדגוגי מתמיד של מורי הקורס ומותירה מגבלות בהערכת ממדים מדעיים. מאידך גיסא, יש הטוענים כי ההתמודדות האותנטית עם פגיעוּת ההערכה בעידן המודלים הגנרטיביים מחייבת מעבר להערכות ביצוע ישירות ודיאלוגיות בזמן אמת, דוגמת התאמת מתודולוגיית ה-OSCE למדעי המעבדה, ובכך מנטרלת שימוש בלתי מורשה במערכות אלו תוך שימור תוקף המדידה (Clinical assessment meets laboratory science: adapting OSCE methodology for authentic biosciences evaluation in the age of generative AI, 2025). נוסף על כך, בחינת נקודת מבטם של סטודנטים חושפת דיסוננס קוגניטיבי ומתח מובנה בין תהליכי אוטומציה לבין למידה אותנטית, לצד צורך דחוף בפיתוח אוריינות פרומפטים כמיומנות אקדמית עצמאית (Integrating Generative AI into public health education: a mixed methods evaluation of student experiences, 2026). פער המחקר המרכזי העולה מסינתזה זו נעוץ בהיעדר מודלים הוליסטיים המשלבים בין משוב אוטומטי רציף לבין הערכת ביצוע מעשית, באופן שמבטיח הוגנות ומונע פערים דיגיטליים. מגבלות היישום הקיימות כוללות את התלות הגבוהה בתיווך מנחים, שונוּת ניכרת במוכנות הסטודנטים לתקשורת מילולית וכתובה, ואי-ודאות אתית סביב שקיפות אלגוריתמית במטלות פתוחות.