4.1. גיבוש מדיניות התערבות מותאמת ומניעת שחיקה
הטמעת מפת נשירה מוסדית באוניברסיטה ציבורית נשענת על היכולת לתרגם נתוני פעילות אקדמית לפעולות ליווי קונקרטיות בזמן אמת. תפיסת הנשירה כאתגר מערכתי מחייבת מעבר מתגובות מבודדות למערך תמיכה אחוד המשלב היבטים פדגוגיים וארגוניים כאחד [3]. במסגרת זו, שימוש במערכות התרעה מוקדמת מאפשר לזהות דפוסי ירידה במעורבות הלומדים עוד בטרם ההגעה למצב של כישלון אקדמי, ובכך להפעיל מנגנוני חניכה והכוונה ממוקדים [6]. קבלת ההחלטות הניהולית נדרשת להתבסס על שקיפות ועל חלוקת תפקידים ברורה בין הסגל האקדמי לגורמי הייעוץ והמנהל, תוך הבטחה שההתערבויות יינתנו באופן שאינו מתייג את הלומדים אלא מחזק את יכולותיהם העצמאיות. מיסוד תהליכי מעקב תקופתיים בקרב יחידות ההוראה מבטיח כי המשאבים המוסדיים יופנו בצורה מדויקת לאותם שלבים קריטיים במסלול התואר שבהם ניכרת פגיעות מוגברת, ובכך מושג שיפור מתמשך באיכות הלמידה ובהתמדה הכוללת.