האם הרחבת ההוראה באנגלית מחזקת את ההשכלה הגבוהה בישראל?

אינטרנציונליזציה והוראה באנגלית: מתח בין יוקרה בינלאומית לאיכות פדגוגית

שילוב הוראה באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה נתפס לעיתים קרובות כמנוע מרכזי לקידום ניידות בינלאומית ולשיפור מעמדה התחרותי של האקדמיה בזירה הגלובלית. תומכי המדיניות מדגישים כי אימוץ הוראה מבוססת-אנגלית מעודד שיתופי פעולה אקדמיים ומכשיר סטודנטים לפעול בקהילה המדעית הבינלאומית, כפי שעולה מניתוח מגמות בינלאומיות של אינטרנציונליזציה וניידות סטודנטים (Internationalization, Mobility and English-Medium Instruction in the Context of Turkish Higher Education, 2022). במקביל, בחינת מודלים של השכלה גבוהה במדינות לא-דוברות אנגלית מראה כי הטמעת תוכניות באנגלית מושכת סטודנטים וחוקרים זרים ומחזקת את המוניטין המוסדי (Internationalization and English-medium instruction in German higher education, 2015). עם זאת, טענה נגדית מבוססת מצביעה על כך שהמעבר החד לשפת הוראה זרה עלול לפגוע בעומק ההבנה של תכנים מורכבים ולעורר פערים משמעותיים בין כוונות המדיניות לבין יכולת היישום המעשית בכיתה (Assessing English Medium Instruction Policy in Internationalization of Indonesian Higher Education - Possibility and Reality, 2017). פערים אלה מתבטאים בקושי של מרצים וסטודנטים לנהל דיון אקדמי מעמיק ברמת שפת אם, דבר שעלול לפגוע באיכות ההוראה ולהעמיק חסמים לימודיים בקרב אוכלוסיות שאינן שולטות ברמה גבוהה באנגלית. מכאן עולה כי חיזוק ממשי של ההשכלה הגבוהה אינו יכול להישען אך ורק על הרחבה כמותית של קורסים באנגלית, אלא מחייב איזון זהיר המבטיח תמיכה לשונית נאותה, שמירה על איכות פדגוגית ומניעת הדרת סטודנטים מהשיח האקדמי המקומי.